top of page

איש הטאו / אלעד פרוטר



את המאמר הזה אני יושב לכתוב לאחר שלא מזמן סיימתי לקרוא תחקיר מעציב שהתפרסם לאחרונה וחשף פעם נוספת שורה של פגיעות מיניות מזעזעות במסגרת ארגונים המתיימרים לעסוק בתרגול רוחני.

הפעם התחקיר היה אודות אשראם במדבר, אך הוא מצטרף לשורה ארוכה, ארוכה מדי, של כתבות ועדויות שיצאו לאחרונה וחשפו התנהלות מקוממת שכזו אצל מטפלים וארגונים דומים.

אנו חיים בעידן פרוץ בו הגבולות הולכים ומטשטשים מרגע לרגע,

עידן בו קל מידי לאנשים מלאי אגו ובטחון להכריז על עצמם ללא בושה כמורים רוחניים, מטפלים או שמאנים, כמומחים ל-"מיניות מקודשת", או משהו "מקודש" אחר, וזאת מבלי שהם עצמם היו קודם כל תלמידים. מבלי שהם עצמם גדלו במשך שנים רבות ליד מורה אמיתי שבחן אותם, בדק עד כמה האתיקה שלהם איתנה, בחן עד כמה הם יודעים למשול בעצמם ובתשוקותיהם, לפני שנתן להם את התארים הללו בהם הם מתהדרים.

וכך, לאט לאט אנו רואים כיצד העולם היקר והיפהפה הזה, עולם הרוח, הולך ומסתאב אל מול עינינו כשאנשים לא ראויים משתלטים עליו וגורמים לעוד ועוד מחפשי דרך תמימים לטראומות נוראיות המצלקות אותם לשנים רבות ומונעות מהם מלהאמין שיוכלו יום אחד למצוא להם מורה דרך עליו יוכלו לסמוך - ובכך משאירים אותם ללא אחד הכלים החשובים ביותר, והיפים ביותר, בתוך הדרך הרוחנית.

כדי להצליח לרפא מחלה עלינו קודם כל להבין מה גורם לה, עלינו להבין מהו הוירוס השוכן מאחורי הסימפטומים שאנו רואים כדי שנוכל להילחם בו,

וגם כאן פעמים רבות מדובר בהשטחה והוזלה של אחד מהאלמנטים החשובים ביותר במסורות העתיקות -

השאלה מיהו מורה רוחני אמיתי ומהם היחסים הנכונים שיש לבנות בין מורה לבין תלמידיו.

וכמו בזמנים העתיקים, גם כאן קמים להם נביאי שקר רבים ועל התלמיד לדעת להבחין בין הכוזב לבין האמיתי.

אז - מיהו מורה רוחני?


אילו מאפיינים הופכים אותו לכזה במסורות העתיקות?


הדלאי לאמה כינה את המתרחש כיום בזירה הרוחנית כ-"סופרמרקט רוחני״, ואכן לא פעם אנו רואים אנשים המתנהגים כצרכנים גם שם, מחפשים אחר עוד ריגושים ובידור, והיכן שיש ביקוש יש גם מי שיודע לענות עליו ולהרוויח.

גם שם יש מי שיידע למכור להם את המוצר שהם מחפשים.

פיתחנו טייפקאסט גם לזה. טייפקאסט למורה רוחני - והוא מתאים לכל הפנטזיות שהוליווד ידעה למכור לנו לאורך השנים. אך לא כל אדם כריזמטי ושופע בטחון שהאריך את שערו, שם טיקה על מצחו, החליף את שמו לשם אקזוטי מן המזרח ולובש גלימות צבעוניות הוא מורה.

ואם אותו אדם נשלט ע"י יצריו או נוהג לקיים יחסי מין עם תלמידיו או תלמידותיו - זה כבר סימן מובהק שכל מחפש דרך אמיתי צריך להתרחק במהירות מן המקום.

תארים, במיוחד כאלו שאנשים נותנים לעצמם, לא הופכים אותם אוטומטית למומחים בשום דבר. להיפך, כל המורים הרוחניים האמיתיים שפגשתי בדרכי, במיוחד הגדולים שביניהם, היו צנועים וענווים, לא זקפו לזכותם דבר ולא שמו את הצרכים שלהם במרכז. הם הקדישו את עצמם בצורה מעוררת השראה לאחרים וראו את עצמם קודם כל כמשרתים של האנושות, ולא כאדוניה.

אחד מהמשלים היפים מהמזרח מספר לנו על נסיך המבקש להפוך לתלמידו של הבודהה.

אותו נסיך מגיע אל מקום משכנו של הבודהה בראשה של שיירה מפוארת, כרוזים מכריזים על בואו וחצוצרות מלוות את כניסתו. ובתום טקס הכניסה המרשים יורד הנסיך מסוסו הגזעי, ניגש אל הבודהה היושב על הקרקע, מציג את עצמו ומבקש מהבודהה לקבל אותו להיות תלמידו.

והבודהה, לתדהמת הנסיך, מסרב בתוקף.

הנסיך הלום ומופתע, הוא מתקשה להבין כיצד הבודהה דחה תלמיד חכם, מוצלח ומוכשר כמוהו.

הוא מנסה לנתח את הסיטואציה ולהבין היכן טעה, ואז עולה בדעתו שאולי היה משהו ראוותני וגאוותני מדי באופן בו הוא ניגש לכל העניין. מיד הוא מצמצם את פמלייתו, שולח בחזרה לארמון את משרתיו הרבים ומגיע שוב אל הבודהה כשהוא מלווה רק בשומרי ראשו האישיים.

שוב הוא מבקש מהבודהה להיות לו למורה, והבודהה - שוב מסרב.

הנסיך לא מוותר, ובפעם השלישית הוא מגיע לבדו, ברגל, לבוש בבגדים פשוטים, יורד על ברכיו ומבקש שוב.

והבודהה - שוב מסרב.

הנסיך אינו יודע מה עוד הוא יכול לעשות ומתחנן שהבודהה יתן לו הזדמנות אחת להוכיח את עצמו. והפעם, לשמחתו, הבודהה עונה לו בחיוב.

“חזור לביתך" אומר לו הבודהה, “ובמהלך השנה הקרובה אני אגיע לבקר אותך".

הנסיך מודה לבודהה בהתרגשות וחוזר לארמונו, מחכה בכליון עיניים לבואו של המורה.

וכך חולפת לה שנה, הנסיך מחכה, והבודהה... לא מגיע.

לאחר שנה הנסיך חוזר אל הבודהה ומטיח בו - "בודהה, שיקרת לי! הפרת את הבטחתך!”

ולהפתעתו הרבה עונה לו הבודהה: “אני הגעתי אליך השנה, אך כשראית אותי - אתה בכלל כיבדת אותי בבעיטה!”

הנסיך משתנק ומתגונן - “אין זה אפשרי! לעולם לא הייתי מעז לבעוט בבודהה בכבודו ובעצמו!”

ואז מזכיר לו הבודהה: “זוכר שביום הולדתך יצאת לתהלוכה מפוארת בעיר על גבי סוסך הגזעי, מלווה ע"י הפמליה הגדולה שלך? זוכר שבאחד הרגעים קבצן פשוט מן הרחוב התקרב אליך ואתה בעטת בו ממרום מושבך? ובכן - הקבצן הזה היה אני!”

ואז מתחילה להפציע בנסיך התובנה מדוע הוא עדיין לא היה בשל להפוך לתלמיד...

המשל מסתיים כאן, אך המסר ברור:

כדי להתחיל להיות תלמיד בדרך, על הנסיך היה קודם כל לטהר את עצמו מן האגו שלו. לא היה זה מספיק שהוא יבין זאת וינהג כך באירועים מיוחדים אליהם התכונן מראש כדוגמת המפגש עם המורה - היה עליו להפוך להיות כזה. לשנות את עצמו מבפנים.

אין זה מספיק לעשות מעשים ענווים כשזה מצופה - אלא יש להפוך להיות לאדם עניו. וזה לא אותו הדבר.

וזה השיעור הראשון שלימד אותו הבודהה.


בספר משלי נאמר לנו "איזהו גיבור? הכובש את יצרו!”

רוצה לומר שהגבורה האמיתית לא נובעת מהיכולת לכבוש אחרים באמצעות כוחך, אלא לכבוש את עצמך. להתגבר על טבעך החייתי שלא פעם מפתה אותך לפגוע באחרים על מנת לספק את תשוקותיך.

כמעט כל המסורות העתיקות, מהקבלה ועד לבודהיזם, מפיתגורס ואפלטון ועד לקרישנה ולאו-צה, קראו לתלמידים הצועדים בדרך הרוחנית ללמוד לכבוש את ייצרם. לשים בצד את תשוקותיהם הקטנוניות ולטהר את עצמם מן האגו שלהם כדי שיוכלו לשרת במסירות את האנושות הזו. להיות לצינורות נקיים המעבירים את מי החכמה מבלי לזהמם בגחמות שלהם.

התורות העתיקות, ממזרח וממערב, קראו לאנשי הרוח הצועדים בדרך לפעול במתינות, לרסן את האלימות, את תאוות השלטון, את תאוות הבצע ואת תאוות הבשרים שלהם,

לנהוג במתינות במזונם ולהיזהר שלא לפגוע ביצורים חיים אחרים רק כדי להשביע את תאוותם,

כמו גם לנהוג בזהירות בבני האדם שסביבם ולהיזהר שלא לפגוע בהם רק כדי להשביע את תשוקותיהם.

אתיקה, מתינות, טוהר ושליטה בתשוקות - זוהי המדרגה הראשונה. הבסיס עליו אפשר לבנות קומות נוספות של חכמה.

ובלעדי בסיס זה - כל מגדל מהודר סופו לקרוס לתוך עצמו.

ידע זאת כל מחפש דרך צעיר,

כמו גם כל אדם המבקש יום אחד להוכיח שהוא ראוי לתואר המחייב כ"כ - "מורה רוחני".

איש הטאו / מתוך ספר הטאו, לאו-צה

"איש הטאו רגוע, וללא מאמץ מספיק לעשות הכל.

הפשטות היא נטולת תאווה, ואם לא תפריע להם הסביבה, בני האדם מבפנים כבר יש להם אותה.

באפס תאווה, באה שלוה גדולה. והעולם כולו שרוי אז במישרין.

לך בעקבות הטבע, והכל כבר יקרה מעצמו"

bottom of page