בילדותי, אהבתי לחשוב על היקום, מאיפה באנו ולאן אנו הולכים, ומה זה בכלל החיים האלה שאנחנו חיים? 

המון שאלות, ומעט תשובות. הפילוסופיה והרוחניות תמיד היו חלק ממני, אך עם השנים החלק הזה בי נשחק, גדלתי לתוך שגרה חומרית ורציונאלית שפחות נתנה לזה מקום.

 

ואז חוויתי משבר. משבר שהעיר אותי מהתרדמת שהייתי בה, וגרם לי להבין שיש בי רבדים שאני עוד לא מכיר. פתאום החלקים הרדומים בי מהילדות התעוררו, וההתעוררות הראשונית הזו הוציאה אותי למסע של חיבור עצמי. אחרי זמן קצר מצאתי במקרה את אנטאקראנה (או שאולי, לא במקרה?), והמקום מיד קרץ לי.

 

את המסע להתעוררות התחלתי כאן, ואני ממשיך אותו. קורס המבוא נתן לי ראיה רחבה יותר על מי שאני באמת ועל העולם שסביבי, וגם העשיר לי הידע בפילוסופיות ותרבויות שונות. יצאתי בעיקר עם יותר חמלה - כלפי עצמי וגם כלפי הסביבה שלי בזכות התרגילים וההתנדבויות שעשינו. למדתי שאין דרך אחת נכונה, ולא צריך ללכת בעיוורון אחרי מה שאחרים אומרים, כי אנחנו תלמידים של החיים בכל שלב ויש לנו את היכולת לחקור את מה שבאמת נכון לנו בכל יום מחדש.

 

למדתי שיש לנו את הקול הפנימי שלנו, מלא חכמה. הוא תמיד היה שם, ואנחנו יכולים לחזור אליו. הקול שמעורר, שמכוון, ששואל מה המעשה הנכון, שמחפש את המתח הנכון ליצירת חיים מלאים חומלים ונוכחים יותר כלפי עצמנו וכלפי אחרים.

 

אני מתחיל להקשיב לקול הזה שוב. קורס המבוא עזר לעורר את מה שכבר היה בתוכי כל הזמן הזה!