top of page

מה יפה ומה לא? / אופיר סגל

וואבי סאבי - היופי שבאי השלמות

וואבי סאבי - זהו הרבה יותר מאשר מושג, שניתן למצוא באסתטיקה היפנית הקלאסית: סידור פרחים, ספרות, פילוסופיה, שירה, טקס תה, גני זן ועוד. היא תפיסה פילוסופית יפנית, המכילה בתוכה את עקרונות היקום, חוקי הטבע, ידע מקודש המצפין בתוכו פרקטיקות רוחניות, כללי התנהגות ומוסר וגם גישה אומנותית. התפיסה הזו כה יפה ופרדוקסלית עד שתגרום לך להתבלבל מהגדרת היופי הקונבנציונלית, לאבד את כל מה שידעת, וכך בעצם עוזרת לפתח מודעות חדשה לגמרי הקולטת את מהותו של העולם טיפה יותר. וזה כל כך יפה! וואבי סאבי מבטלת את המושג של היופי שגדלנו עליו, שהונחל מן המערב בעקבות ההערצה והרצון להשיג את ה-"מושלמות" הבלתי ניתנת להגשמה. וכך יוצאת נגד התרבות המודרנית העכשווית, ומגלה סודות אוניברסליים עתיקים ופשוטים שקצת נשכחו מעולמנו. זה יכול לעשות יותר טוב ונעים בלב, כי התפיסה שגדלנו עליה גורמת להמון סבל וכאב. וואבי סאבי יכולה להביא יופי שלא נמדד בפרמטרים הללו, ומעניקה למתרגליה חיים של קבלה, שלום ויופי בלתי נגמר. המונח וואבי סאבי (侘寂) נותר קשה לתרגום, ואף במהלך המאות האחרונות תרגום המילים השתנה וקיבל משמעויות שונות. מצד אחד, מוזר שמילה לא ניתנת לתרגום ברור ואף משנה את צורתה. מצד שני, כבר פה מתברר לנו תמצית יסודו של הוואבי סאבי. וואבי סאבי היא תובנת חיים עמוקה שיש לחוותה בלבד, ולא ניתן להבינה דרך קריאה או אינטלקטואל מומשג וידוע לכל. כמו שהנסיך הקטן אמר - "הדבר החשוב באמת סמוי מן העין", וזאת כי לא ניתן להבין דרך העין - זהו לא ידע או הבנה - אלו תובנות על מהות החיים, שלא ניתן להסביר דרך מילים. בכל פעם שמנסים להסביר מהו וואבי סאבי, זה יחטא בצמצומו, ולכן הדרך הטובה שיש להבין באמת, היא דרך תרגול השיטה עד מצב שהחוויה מבהירה ומגלה מן עצמה.

גן זן במקדש ריואן־ג'י, קיוטו
גן הזן - מקדש הדרקון השלווה ריואן־ג'י, קיוטו, 1473

וואבי סאבי הוא חלק מתורת הזן בודהיזם שהגיעה מהודו לסין וכך ליפן, העוזרת לאדם להבין את סוד החיים, המציאות האמיתית, ובכך למצוא את הדרך אל ה-נירוונה, גן העדן המחכה לכולנו אי שם. ביסודן של תורות הוואבי-סאבי והזן עומדת חשיבות ההתעלות מעל לדרך החשיבה וההתבוננות המקובלת על דברים, ועל החיים. הן מערערות על פרדיגמות ונורמות, כאלו שכולנו גם כיום גדלים עליהן ולא בטוח שאלו הם החוקים המובילים לאושר האמיתי. לא בטוח שה-'חלום האמריקאי' של משפחה, בית עם חצר ירוקה ומכונית גדולה, או עבודה טובה עם תפקיד טוב - מוביל לחיים של משמעות ואושר. אז מה עושים? לשם כך תורות אלו באות ללמד ולעזור לאדם לפתח את הכרתו ולטפס מעבר לגבולות שעליהם גדל ומעל הצורה שבה החושים תופסים כרגע את המציאות. בכך, תורות אלה מאפשרות מרחב חדש ומסקרן למחקר וגילוי אחר מה שמסתתר מעבר למוכר והידוע. בדיוק כפי ששייט חייב לעזוב את חוף המבטחים ולשחרר את הספינה העוגנת בבטחה במזח, כדי לגלות עולם חדש. הוא לא יכול להישאר בגבול המוכר, וחייב לוותר על מה שהוא מכיר בכדי להתרחב ולגלות עולמות. אבל כמובן שיש סקרנות לגבי השם, אז הנה :) 'וואבי' מבטא את החלק הרוחני, הפנימי, דרך חיים פילוסופית של פשטות, ארעיות, פגמים, התבודדות, וחוסר שלמות. 'סאבי' מבטא את החיצוני, החומר, אידיאל אסתטי וההשפעה שיש לזמן על חומר או כל חפץ, דבר מחוספס, לא מהוקצע. יחד, 'וואבי סאבי' הוא הרעיון של הערכת היופי של ההזדקנות, הפגמים והיופי של השפעות הזמן וההרס הקיים. שני החלקים הנפרדים, כאשר מרכיבים אותם יחד, משלימים זה את זה. הם מבטאים פשטות ואת הצורה האמיתית ביותר של החיים.



יש יופי בכל דבר זהו אחד מן העקרונות המהותיים של הפילוסופיה המקדשת את היופי של הדברים הפגומים, הלא שלמים, הבלויים והשבורים. מוצאת את היופי בחוסר היופי, ובכל דבר שקיים, ועוזרת לנו לוותר על ה-"מושלם". כי החיים יפים אך לא מושלמים. זוהי גישה בריאה, זו מודעות והכרה בטבעם הזמני של כל הדברים ומציאת היופי הטהור של החיים: קבלת הזקנה, הקמטים, אגרטל עם סדק, יום גשום שקט, הפגמים הקיימים בתוכנו, חוסר ההצלחה, הנפילות והדברים החסרים.

וואבי סאבי היא אנטיתזה לעולם של היום. מה שזקן, לא יפה, לא אסתטי - לא בא בחשבון. מודל היופי נקבע לפי מודל אחידותי - יש שטנץ שמישהו קובע ואז כל העדר הולך אחריו. ומי שיוצא מן הכלל שנקבע נחשב למוזר ושונה, הוא יוצא מן המסגרת וה-"נורמה". אחידות זו רוצה לקבע מוסכמות וכללים, שהן לגמרי לא הגיוניים ואי אפשר לחיות על פיהם - כי הרי לא כולנו אותו הדבר. לא כל הילדים יכולים או צריכים להיות טובים במתמטיקה, היסטוריה ופיזיקה, וגם לא כולנו צריכים להיראות אותו הדבר. הרצון באחידות מבטל את קשת הצבעים והשונות הקיימת מטבעה. אפילו במחלקת ירקות והפירות בסופר הקרוב לביתכם, כולם עומדים צבעוניים, ישרים ואחידים, ואת כל הירקות הפחות מושלמים זורקים לפני שהם מגיעים לזווית עינינו. גם הרשתות החברתיות מחזקות ותומכות במושלמות והאסתטיקה הלא אמיתית ומציאותית הזו, פילטרים על פילטרים, יוצרים אשליה של משהו שלא קיים, הנראה אותו הדבר בערך בכל פיד בפייסבוק. מודל אחידות הדברים נכפה עלינו בכל מקום, ממקום העבודה וכמות התפוקה, היעילות, הציונים, הנראות, השגת המטרות ועד מודלים של משפחה, זוגיות, תרבות ואומנות. עקב זאת, איננו מורגלים להעריך או להתבונן בדברים שאינם מסודרים או מעוצבים בייצור המוני עשוי קווים ישרים ותבניות שלא ניתן לצאת מהן. הכל מיוצר לפי אבות הטיפוסים העולמיים, צורות היופי המודרניות המקובלות בכל העולם. אלו הם לא החיים, והפער הזה בדרך-כלל יוצר המון תסכול ואכזבה, השוואתיות, קנאה, ביקורת והאשמה עצמית כאשר לא מצליחים להיות "מושלמים", כשלא נכנסים לשטנץ המהונדס, כאשר עושים טעות או חס ושלום נופלים. מה שיוצר בדרך כלל חוסר השלמה וקבלה של מה שיש, של הקיים, חוסר יכולת לסלוח על טעויות או אירועי העבר, ועד חוסר ביטחון וערך עצמי עקב אי הגעה לרמה המספקת של ה-"מושלמות" הנדרשת מהסביבה והעולם. תרגול העקרון הנ"ל מביא להכרה והשלמה של הדברים סביבנו באי שלמותם ועל פגמיהם, והפחתת המרדף אחרי ה-"מושלם" והנוצץ.

עושר רוחני אחת מן הטכניקות לתרגול הוואבי סאבי היא אומנות ה-"קינצוגי" Kintsugi, 金継ぎ, לתיקון חפצים

שבורים, המורכבת מתיקון אזורי השבירה בעזרת חידושם עם לכה מעורבת באבקת זהב טהור. אומנות זו נותנת הזדמנות שנייה לקערות, כוסות או אגרטלים שנשברו. במקום לזרוק אותם לפח, מחברים אותם ומעטרים בקפדנות. הרעיון בשימוש חוזר ובתיקון קשורה גם בהימנעות מבזבוז החומר הקיים, ומאפשרת להעריך את החומר שיש ולא לחפש חדש, נקי ושלם. הסתפקות במה שיש, ולהעריכו. פשוט.

ובעיקר, ההכרה שגם משהו שבור הוא בעל ערך ואינו נחשב ל-"לא יפה" ולא שימושי. דווקא מן השבר, מן הסדקים הקורים בחיים, ניתן ללמוד משהו ואף להעלות את הערך שהיה. הוספת הזהב מעלה את שוויו של הכלי שהיה. וכך בעצם, גם בתוכנו, כאשר אנו נופלים, נשברים או טועים, ניתן ללמוד את השיעורים החשובים באמת ולגדול יותר מן המקום שהיינו, מה שמעלה את ערכינו וכך אנחנו משתנים ממה שהיינו למשהו חדש, חכמים יותר, חזקים יותר, בוגרים יותר ויפים הרבה יותר. לאונרד כהן מדייק את זה עוד יותר באחד משיריו - "יש סדק בכל דבר - זו הדרך בה נכנס האור." הסדקים, השברים, אלו הם המקומות שאנו צומחים מהם ואי אפשר בלעדיהם. אי אפשר רק להיות למעלה, חייבים את הלמטה, אי אפשר רק להצליח, חייבים גם להיכשל ולהפסיד, אי אפשר רק קיץ, חייבים את החורף. אי אפשר להעריך רק יופי אחד מסוים. חוכמת קינצוגי מאפשרת לנו להעריך את הדברים כפי שהם כאן ועכשיו במקום חתירה לאידיאל של שלמות. יכולת לקבל את עצמנו ועולמנו כפי שהוא, ומשחררת אותנו מחרטות על העבר כמו גם מחרדות לגבי העתיד. זהו מסע חיים, קשה, מאתגר ולא נוח ונעים כמו על ספה עם נטפליקס וביונסה ברקע, דרך הדורשת מחויבות וחינוך עצמי מחדש. זה לא בא ברגע, לא קמים מחר בבוקר ומקבלים את כל העוולות והפגמים ורואים יופי בכל כיעור. זה דורש עבודה פנימית איטית ובטוחה, המאפשרת להפליג אל מחוזות חדשים, עם נופים חדשים, ובעיקר עם תפיסת מציאות אחרת ממה שרובנו גדלנו עליה. לא צריך לעלות על הספינה, אלא לשוט פנימה, לוותר על העוגנים, ולהנות מעולם חדש. יפה הרבה יותר.

וואבי סאבי היא אלטרנטיבה לעולם המטריאליסטי המהיר, המיוצר בהמונים, שרודף באובססיביות אחר פרפקציוניסטיות מתסכלת, ומזכיר לנו את תורת העולם וחוקים מהותיים וחשובים מאין כמותם - העולם תמיד בתנועה, נהרס ונוצר, וכדאי להאט ולהתנחם ביופי הטבעי והפשוט הקיים סביבנו ובתוכנו, ולקבל את הפגמים כמשמעותיים יותר, ובדרך שלהם, ליפים.

זהו יופיים של דברים פשוטים וצנועים אך לא משעממים. זהו יופיים של דברים לא מקובלים, טבעיים והכרחיים. זהו יופיו של העולם, ושלנו.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

ראיון עם אלעד פרוטר

ראיון עם מנהל מרכז אנטאקראנה- אלעד פרוטר, בשאלות מתלמידיו על הדרך הרוחנית, על מתנותיה וקצת על מסעו האישי בתוכה.

Comentários


bottom of page